(זהו קטע מתוך מכתב ראש השנה שכתבתי ב 2008 ובקריאה חוזרת, החלטתי לפרסם אותו כאן שוב. הוא נערך מעט)
חברים יקרים,
אני כותב לכם מהעיר הקדושה ירושלים, ומתפלל שכולכם תזכו לשנה טובה ומתוקה באמת. רשמתי כמה מחשבות על ראש השנה, זה יותר אישי מאשר אקדמי אבל אני מקווה ומתפלל שתמצאו את זה מועיל. הנה זה.
ישנם מילים מסוימות שלרבים מהאנשים כמעט איבדו את משמעותן, כמו אהבה, אמת, אושר, אפילו פגשתי אנשים שאינם מאמינים שהדברים הללו קיימים אלא הם רק דמיונות שנוצרו על ידי האדם. בדרך כלל אותם אנשים נמצאים גם בכאב עצום, והם גם מחומשים ומחוסנים כך שלא יצטרכו להרגיש את הכאב שלהם.
יש מילה שעלתה לראש שלי בשבוע האחרון, מאז מוצאי שבת האחרון כששמעתי סליחות, והיא רחמים. המילה העברית לרחמים היא 'רחמים'. רחמים הם מה שמאפשר לחיים להתקיים. רחמים הם הסיבה לכך שזה בסדר לא להיות מושלם, רחמים הם מה שאנחנו מתפללים עליו בראש השנה, ורחמים הם מה שכולנו צריכים בעולם הזה ומה שאנחנו צריכים אחד לשני ולעצמנו.
יש כל כך הרבה לחץ על אנשים עכשיו לא לטעות, להיות מושלמים. אפילו היה משחק טלוויזיה לא מזמן שנקרא הקשר החלש ביותר, שבו אם אדם עשה טעות הוא סומן כ' הקשר החלש ביותר' והודח מהמשחק. רבים מאיתנו מפחדים שנהיה הקשר החלש ביותר בחיינו שלנו, שאולי בסוד אנחנו כן, ובגלל הפחד הזה, שנודח מחיינו אם לא נהיה מושלמים.שאם נציג כל פגם, חסרון או חולשה, נודח, שלא נגיע לאהבה.
רחמים אומר שאתה ראוי לאהבה גם אם אתה פגום, שאתה ראוי לאהבה גם אם אינך מושלם, שאתה ראוי לאהבה גם אם אינך יודע את התשובה לשאלת האלף דולר, שאתה ראוי לאהבה ולעזרה גם אם אתה חלש מדי או אינך יודע כיצד לעזור לעצמך. זהו רחמים שמאפשר לנו לעשות תשובה (המעשה של חזרה למצבנו האמיתי) כי הוא נותן לחלשים את ההזדמנות והסיכוי להפוך לחזקים, הוא מאפשר לאלה שנפלו כל כך עמוק לחטא, עד שהם כבר לא יודעים להבחין בין טוב לרע, ללמוד מחדש כיצד לבחור בטוב, כיצד להיות טוב וכיצד לעשות טוב, ואפילו אם הם לא לומדים את זה, זהו רחמים שנותן להם את הסיכוי ללמוד את זה, ללכת בדרך התשובה.
בראש השנה אנו עומדים לפני אלוהים כאנשים שעשו טעויות, ובגלל שאלוהים רחמן, אנו מתפללים על מה שאנחנו צריכים כדי לחיות ועוד. אנו מתפללים שיהיה לנו את החיים שאנחנו רוצים לחיות. אנו מתפללים להירשם בספר החיים לשנה טובה ומתוקה. אבל זה מעלה שאלות, כמו, 'האם אנחנו ראויים לכך?' ו'איך אנחנו מקבלים את זה?' בשנה הקרובה איך אנחנו הופכים את חיינו לכלי עבור מה שאנחנו מתפללים עליו?
ראש השנה נקרא יום הדין, כי ביום הזה, בהתבסס על המעשים שלנו בעבר, ועל חוכמתו של אלוהים, נקבע מה נקבל. ראש השנה הוא גם יום ההולדת של העולם, יום השנה לבריאת האדם, היום שבו האנרגיה של האדם נכנסת ליקום. זה אומר שביום הזה אנחנו יכולים להתחיל מחדש, אנחנו יכולים לחזור למי שאנחנו באמת, לעצמנו האותנטיים. לכן בזמן הזה אנו נקראים לעשות תשובה, לחזור למי שאנחנו.תשובה היא הדרך בה אנו מגיעים למגיע לנו בחיים.
ישנה אמרה מהחכמים: 'אין דבר שעומד בפני תשובה.' זה אומר שאם אדם רוצה לשנות את חייו לטובה, שום דבר לא יכול לעצור אותו, שהוא יכול להתגבר על כל מכשול. התפילה החזקה ביותר היא תפילה שנעשית בפועל. אילו פעולות אנו יכולים לנקוט שיבטיחו לנו להיכתב בספר החיים? פעולות שהן השתקפות של תשובה.
פעם אחת יצאתי מבר בלילה שלפני ראש השנה, ושמעתי אישה מדברת עם מישהו, ושמעתי את האישה אומרת ש'כך וכך לא חזר אליה' ולכן היא 'מחקה אותו.' הביטוי 'למחוק מישהו' בעצם אומר שאם הם היו אלוהים, הם לא היו כותבים את האדם הזה בספר החיים. ראיתי שהרבה פעמים לא רק שמחקתי אנשים אחרים, אלא גם מחקתי את עצמי. אנשים מוחקים את עצמם מהחיים כל הזמן.כמה צעירים מוחקים את גופם כי הם חושבים שהם לא מספיק טובים, או מוחקים את אישיותם כי הם רוצים להשתלב, או מוחקים את חלומותיהם בגלל לחץ חיצוני וייאוש.
ראיתי שאם אני רוצה להיכתב בספר החיים, מבחינת איך שחייתי, אני צריך לכתוב את עצמי לספר החיים. אני צריך לחיות חיים שהם אישור לחיי, שחיי הם בעלי ערך ומיוחדים ושווים לחיות, ושאני צריך לכתוב גם את כולם אחרים בספר החיים. שאני צריך להתייחס אליהם באהבה, בכבוד ובחמלה שהם ראויים להם כאנשים חיים.
‘שום דבר לא עומד בפני תשובה,’ משמעותו היא שלא רק שאני צריך לכתוב את עצמי לספר החיים, דרך חיים ששווה לחיות, אלא שהסיפור שאני כותב, דרך החיים שאני חי, צריך להיות השתקפות של עצמי הגבוה ביותר, הפוטנציאל הגדול ביותר שלי. אם אני אעשה את זה אז יהיו לי את כל הדברים הטובים האלה בחיים שלי.
אבל יש שאלה נוספת, שהיא, מה אם אנחנו לא יודעים מי אנחנו, מה אנחנו רוצים, מה הפוטנציאל הגבוה ביותר שלנו? כאן נכנס השופר. השופר נשמע בשלוש דרכים, תקיעה, שברים ותרועה. שלוש הדרכים הללו מודלגות על פי הצלילים שאדם עושה כאשר הוא בוכה. מלמדים שבזמן הזה אנחנו אמורים לשפוך את ליבנו לאלוהים. אחת הדברים המדהימים ביותר בעולם היא שליבנו תמיד שם, גם אם אנחנו שוכחים אותם ובתוך ליבנו נמצא הפוטנציאל לחלומות ולשאיפות שלנו.
אבל איך אנחנו שופכים את ליבנו? מה אם אנחנו אפילו לא יודעים איך לעשות את זה? כאן נכנס הכאב. רבים מאיתנו אולי לא יודעים מה יש בליבנו אבל אנחנו יודעים איפה אנחנו כואבים וסובלים.רבים מאיתנו מרגישים כאילו איבדנו את התחושות, אדישים לכאב שלנו, רבים מאיתנו למעשה עושים דברים הרסניים כמו אכילת יתר, שתייה מופרזת, התמכרות לעבודה או צורות אחרות של בריחה, מה שיוצר עוד כאב בניסיון להקהות את הכאב שכבר אנו חשים.
(אני מדבר על כאב פסיכולוגי/רוחני ולא על פציעה פיזית). אבל זהו כאב, שהוא למעשה הדרך ללב שלנו, הסיבה שאנחנו סובלים היא כי הלבבות שלנו סובלים. לשפוך את הלב שלך, פירושו לספר לאלוהים על כל המקומות שבהם אתה סובל, ולמה אתה סובל, ועל כל הדברים שאתה משתוקק להם. זה אומר לעבור דרך כל השכבות של תסכול וכעס, מרירות, שנאה, חלומות, בדידות, ושמחה, ולשפוך את כל זה לפני אלוהים, דרך תפילה, דרך שירה, דרך בכי. דרך פעולה זו, מה שקורה הוא שאנחנו מפסיקים להיות אדישים, אנחנו מתחילים להימס, אנחנו מתחילים להרגיש חיים שוב. במתן רשות לעצמנו להרגיש את הכאב שלנו, הוא מתחיל להתפוגג, ואנחנו נפתחים ומשחררים את מה שהיינו מתוחים ודחוסים, הכאב עצמו שהגנו עליו יכול להפוך לשופר שמחבר אותנו ללב שלנו ומאפשר לנו לצעוק ממנו.
יהי רצון שהאל יברך את העם היהודי ואת כל העולם בראש השנה הזה, שיבואו ללבבותינו רכות ומילוי ברחמים ושקולותינו יישמעו בתפילות שמחדשות אותנו ואת כל העולם, ושנכתב ונחתם בספר החיים לחיים טובים ומתוקים.