במהלך הזמן הזה למדתי שיש הרבה יותר להיות יהודי מאשר בייגלס ולוקס, השואה ובר המצווה שלי, שזה בעצם מה שהמשמעות של להיות יהודי הייתה כשגדלתי. שלא ידעתי במשך רוב חיי, היהדות הייתה למעשה דרך רוחנית שהתבססה על לקיחת הפיזי והפיכתו לקדוש. כדי ליהנות מלהיות יהודי, הייתי צריך להיות מישהו שאוהב לאכול, לשיר, לרקוד ולהתאגד עם חברים, וחגי ישראל הם חלק גדול מזה. 

אחד עשר מתוך 12 החודשים בלוח השנה היהודי כוללים סוג כלשהו של חג, והחודש שאין בו חג ידוע כחודש "עצוב". אם כוללים את השבת (יום המנוחה, גם יום מלא באנשים שמתאגדים יחד לשיר, להתפלל, לאכול ולשתות) שמתרחשת כל שבוע, יש בסך הכל 71 חגים, חלקם פסטיבלים שנמשכים שמונה ימים. אני זוכר כשאני הייתי בקולג', שעמדתי בתור לגלידה מול בן &וג'רי ביום "הכדור החופשי", שהיה חצי חג עבורי ועבור חבריי כי לפני שנכנסתי ליהדות לא היו הרבה ימים חשובים בלוח השנה שלי. כשהבנתי את שורשיי הרוחניים היהודיים, למדתי שהלוח השנה היהודי אינו רק מכשיר למדידת זמן, אלא מפה של תודעה, שכל חודש וכל חג קשורים לאיכויות רוחניות מסוימות.

עכשיו בלוח השנה היהודי אנחנו נמצאים בחודש אדר, אשר קשור לביטוי העברי “משנכנס אדר מרבים בשמחה,” שמשמעותו, “בחודש אדר אנו מגדילים את השמחה שלנו.”  סיבה גדולה לכך שאדר קשור לאנרגיית השמחה היא שזהו חודש חג הפורים היהודי.  בפורים, יהודים דתיים ברחבי העולם (שבדרך כלל חיים באורח חיים שנחשב למגביל בעיני המערבי הממוצע) ילבשו תחפושות, ישתו כמויות גדולות של אלכוהול, ירקדו ברחובות, ויתמסטלו מאוד כי אלוהים אמר להם לעשות זאת.ביותר ספציפית, ישנה שורה בתלמוד, הטקסט המרכזי של התורה שבעל פה, שאומרת שבפורים אדם אמור להשתכר כל כך שהוא "לא יודע להבחין בין ברוך מרדכי לבין ארור המן." אז מהו פורים, מי הם מרדכי והמן ולמה אחד מהם ברוך והשני ארור? המילה פורים יכולה להתפרש כ"גורלות," כמו ב"הלוטו." חג הפורים חל ב-14 בטבת, יום השנה לפי ספר אסתר, שבו הרשע המן (הנבל של ספר אסתר) תכנן, באמצעות הטלת גורלות, להשמיד את העם היהודי. זהו גם היום, הודות להתערבות של מרדכי ואסתר (גיבורי ספר אסתר) כמו גם כמה צירופי מקרים אקראיים שלא היו כל כך אקראיים, שבו המזימה של המן נכשלה, והעם היהודי ניצל.

הסיפור מספר כי המן נתלה על העץ שהוא בנה כדי להוציא להורג את מרדכי. השנאה של המן למרדכי ולעם היהודי נבעה מכך שהמן היה יועץ למלך הפרסי אחשוורוש והמן דרש שכל אזרחי פרס העתיקה יכרעו בפניו כאשר הוא עובר. מרדכי היהודי, שכנה רק לפני אלוהים, סירב לציית לפקודות והמן רצה נקמה על מרדכי ועל כל עמו. במקרה נראה, בת דודתו של מרדכי, אסתר, נישאה למלך אחשוורוש ויכלה לגלות למלך את מזימתו של המן, שהייתה להרוג את כל היהודים, כולל אותה. המלך הזועם ציווה להעניש את המן במוות ולאפשר לעם היהודי להילחם נגד אלו שרצו לשחוט אותם, וכך ניצל העם היהודי.

יש ארבעה מנהגים עיקריים בפורים: לשמוע את מגילת אסתר (המגילה המספרת את סיפור הפורים), לתת מתנות של שני סוגים שונים של מזון לחברים ולמשפחה, לתת מתנות כספיות לעניים ולאכול סעודה חגיגית. במהלך קריאת מגילת אסתר, כאשר מוזכר שמו של המן, יש מנהג לצעוק ולעשות הרבה רעש כדי למחות את שמו. כך, במבט ראשון, מגילת אסתר נראית כמו סיפור לילדים, והתחפושות והפעילויות יוצרות פשוט חג יהודי מהנה. באותו הזמן, מתחת לפני השטח קורה הרבה יותר ממה שנראה לעין.

בתוך המסורת בעל פה של היהדות, התורה שבעל פה, קיימת התפיסה שכל הסיפורים הללו אינם רק סיפורים, אלא מטאפורות רוחניות, רצפים של מידע סמלי המכילים רמות על גבי רמות של מידע שמיועדות לפענוח.מרדכי והמן הם הרבה יותר מאשר טובים ורעים, הם ארכיטיפים רוחניים המייצגים דינמיקות בתוך הנשמה האנושית.

מי הוא המן? המן הוא משבט עמלק, שהתקיף את העם היהודי בנקודת השיא של חולשתם כאשר עזבו את מצרים. התורה שבעל פה מלמדת כי הכוח הרוחני של עמלק הוא ספק וציניות. עמלק הוא הכוח שמקרר את האש של ההשראה והאידיאלים של אדם כאשר הוא מרגיש חלש וגורם לו לוותר על חלומותיו. זה צוחק ומבזה אנשים שרוצים לעשות טוב בעולם. עמלק אומר שאין טעם להיות אדם טוב, שאין שום דבר שישתנה, הכל בדיחה, ואין אכפת אם אתה חי או מת. שהאמת אינה קיימת והכל מדומיין במוחם של בני אדם. שאין דבר עליון, שום דבר באמת "אמיתי", ושבני אדם אינם יותר ממכונות לסיפוק האגו האנוכי.

הרבי נחמן מברסלב, מיסטיקן יהודי ומנהיג רוחני מהמאה ה-18, מלמד שאמלק שואב את כוחו מעקיצת ה נחש, הנחש הראשוני, ששיקר לאדם וחווה בגן עדן וגרם להם ליפול למצב שבו טוב ורע התערבבו. המציאות המעשית של אמלק מתבטאת כמחלה רוחנית ניהיליסטית שבה אנשים מרגישים מדוכאים, כאילו חייהם ריקים ואין סיבה לקום מהמיטה בבוקר.  הציניות, האדישות, הדיכאון, הייאוש ותחושות חוסר הערך הקשורות לאמלק יכולות להיות קטלניות, במיוחד בקרב צעירים. דוח מ-2019 ממרכזי שליטה ומניעת מחלות (CIDCP) מציין שההתאבדות היא הסיבה השנייה למוות בקרב מתבגרים ומבוגרים צעירים.ויקטור פרנקל, ניצול שואה יהודי וסופר הספר "חיפוש האדם אחרי משמעות", אמר: "יותר ויותר היום אנשים יש את האמצעים לחיות אך אין להם משמעות לחיות עבורה."

הרבי נחמן מברסלב גם מלמד שהתרופה לרעל הארסי הזה היא השמחה שמגיעה דרך מציאת ה נקודות טובות, ה"ניצוצות של טוב" המוסתרים בחשכה. המילה העברית ליהודי היא יהודי, שמקורה במונח העברי "להודות" — להיות אסיר תודה. המן רצה להשמיד את מרדכי היהודי כי הוא לא רצה להשתחוות לו, כי מרדכי סירב לוותר על חלומותיו ול"השתחוות לשונאים." מרדכי ואסתר, ברמה עמוקה יותר, קשורים לאמונה, שלמענה המילה העברית היא אמונה. אמונה אינה אומרת ציות עיוור לדוגמה קבועה, אלא אמון באמת שהיא עמוקה וגבוהה יותר מעצמך.מתוך האמונה הזו נובעת שמחה שאינה תלויה בהנאה מהאגו, בנסיבות חיצוניות שמסתדרות לטובתנו, אלא היא מושרשת בהליכה מעבר לאגו ובשירות לאינסופי.

התורה מלמדת שאם תסתכל בספר אסתר, שם אלוהים לא מוזכר אפילו פעם אחת. כמעט עד סוף הסיפור נראה כאילו העם היהודי עומד להיכחד ואלוהים נעדר. כך גם עבור רבים מאיתנו בזמננו, נראה כאילו אלוהים נעדר מעולמנו, כוחות הפחד, הבורות והכאוס מובילים אותנו לעבר חורבן, שאין לנו מה לעשות בנוגע לכך ושאולי כדאי לנו פשוט לוותר. חלק גדול מהאמונה הוא הידיעה הפנימית שאומרת, "אני חשוב, החיים חשובים, ומה שאני עושה חשוב."”מרדכי ואסתר לא ידעו אם הם יצליחו, אבל בגלל שהיה להם אמונה הם פעלו, ולפי התורה שבעל פה, הכוונה שלהם יצרה פתח להתערבות אלוהית נסתרת, צירופי מקרים שהיו יותר מצירופי מקרים, דרכם הם הצליחו להציל את העם היהודי.

הרב אלכסנדר זוסלין הכהן, רב גרמני מהמאה ה-14 , לימד שכאשר אנו בודקים את הקטע התלמודי שאומר שאדם צריך להשתכר עד שלא ידע להבחין בין "ברוך מרדכי" ל"ארור המן", יש כאן לקח מדהים. ישנה שיטה לפרש את דברי התורה על בסיס פירוק כל אות לערכה המספרי. זה נקרא גימטריה.  הרב זוסלין מראה שכאשר מסתכלים על זה מנקודת מבט של גימטריה, הביטוי "ברוך מרדכי" שווה ל-502 ו"ארור המן" גם שווה ל-502.אנחנו יכולים ללמוד מזה רמז: שמתחת לפני השטח, מתחת לדואליות של ניגודים נראים, מאחורי המסכה של ההפרדה, הכל אחד.

עמלק/המן רוצים שנשכח את אלוהים. שנסתבך בין מה שטוב למה שרע. להאמין שהכל חסר משמעות. בפורים אנחנו מת intoxicated, אבל זו הת intoxication קדושה ובמקום לבלבל בין טוב לרע, אנחנו מתעלים רוחנית מעליהם. אנחנו מתעלים על ניגודים ומגיעים למקום שבו הכל הוא אלוהים, שהכל טוב ושהכל קורה מסיבה. עם התודעה הרוחנית המורחבת הזו, אנחנו מוחקים את עמלק.

פורים הוא חיבוק רדיקלי של הטבע הבלתי נשלט של החיים, חוגגים את ההסתרה של אלוהים דרך לבישת מסכות, ואת הבלבול של החיים דרך שכרות, ועדיין עם אמונה באלוהי אנו עוברים דרך הכאוס ועולים למשהו גבוה יותר, למקום של אחדות. מי ייתן וה' יברך אותנו שכאשר אנו חלשים ומרגישים שהכל מתמוטט, שלא נוותר, ושיהיה לנו אמונה שזה לא סוף העולם, שאלוהים רק ממצמץ אלינו דרך מסכה, ושנמשיך להתקדם.